#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. מה צידי הספק כח כחו לסומכוס מהו? 	"מי גמיר הלכה ומוקי לה בכח כחו או דילמא לא גמיר הלכה כלל <sup>לא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לא.  כתב הרא""ש  (סי' ב)  הרי""ף ז""ל לא הביא הך בעיא משום דלסומכוס מבעיא ליה ולית הלכתא כותיה, ולי נראה דיש נפקותא גדולה בבעיא זו דמתוך בעיתו משמע דפשיטא ליה כח כחו ככחו דמי לכ""ע, ולרבנן משלם על כח כחו חצי נזק כמו על כחו, עכ""ל. והתוס'  (לקמן כד, א ד""ה ורבי יוחנן)  הסתפקו אם לרבנן כח כחו ככחו.</span>"	"ב""ק יט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פה. מה ביאור הספק היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה אלא אם כן מנתזת ובעטה והתיזה והזיקה מהו, ומה הנפק""מ בספק זה? "	"כיון דאי אפשר לה אורחיה הוא או דלמא השתא מחמת ביעוט הוא. פרש""י שנפק""מ לצד שיש שינוי לצרורות לרביע נזק, אם אורחיה הוא ישלם ח""נ ואם משונה הוא ישלם רביע נזק. ובשם מורו כתב שנפק""מ בעשתה כן שלש פעמים, אם אורחיה הוא ישלם ח""נ ואם משונה ישלם נ""ש כקרן מועדת <sup>לב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לב.  והרא""ש  (שם)  כתב שנפק""מ ברה""ר, דאם הוה לה צרורות כי אורחייהו פטור ברה""ר או דלמא השתא מיהת מחמת ביעוט קאתי והויא לה קרן ומשלם ח""נ אם אין שינוי לצרורות לרביע נזק, עכ""ד. והתוס'  (ד""ה במקום)  והרשב""א  (ד""ה הא)  כתבו דאין לפרש דאיירי ברה""ר מדלא קאמר היתה מהלכת ברה""ר.</span>"	"ב""ק יט. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. קשר אדם דליל בתרנגול וזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים האם חייב הקושר ומדוע? 	"כתב רש""י (ד""ה אלא) שהקושר פטור שלא נתקל אדם בבורו. והתוס' (ד""ה וכי) כתבו שיהיה חייב משום אשו."	"ב""ק יט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז. אמר רב הונא לא שנו אלא שנקשר מאליו אבל קשרו אדם חייב. למסקנא שהמשנה בזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים מדוע אי אפשר לפרש שרב הונא קאי אמתניתין? 	"רש""י (ד""ה אלא) כתב משום שהקושר היה פטור ורב הונא אמר שחייב. והתוס' (ד""ה וכי) כתבו דקשרו אדם חייב משמע הכל ובזרק הדליל חייב נמי בעל התרנגול."	"ב""ק יט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. פרה שאכלה שעורים או חמור שאכל לחם ולעס הסל כמה משלם ומדוע? 	"פרה שאכלה שעורים משלם נזק שלם ואע""ג שאינה רגילה בכך הואיל ודרכה לאכלם ע""י הדחק כשהיא רעבה ראויים הם לה קרינן בהו ואפילו שלא ע""י הדחק. חמור שאכל לחם משלם עליו נזק שלם. על הסל אם לעסו לפני שאכל את הלחם משלם נזק שלם שכיון שדרכו לאכול לחם דרכו גם ללעוס הסל, ואם לעסו אחר שאכל את הלחם משלם ח""נ משום קרן דמשונה הוא."	"ב""ק יט:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פט. ת""ר אכלה פת ובשר ותבשיל משלם ח""נ. איך מדובר? "	"בחיה ובבשר צלוי או בצבי או בבהמה ובפתורא ופרש""י שעל השלחן אכלו שאין דרכו בכך <sup>לג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לג.  כתב הרשב""א  (ד""ה גרש""י)  שדברי רש""י הם תימה וכי מה שינתה זו אם אכלה אוכלין הראויין לה מעל גבי השלחן. ור""ח ז""ל גריס בפתותא, והיא הגירסא הנכונה, והיא מלשון פתיתין, והוא פת צנומה בקערה, וזה אין דרכה לאכול, כמו דמטוי לחיה.</span>"	"ב""ק יט:"		
